<h1>ספר ערוגת הבושם לרבינו אברהם ב"ר עזריאל רבו של האו"ז — חלק שני סימן מ"ח</h1>
<h2>דף פב מג</h2>
בית היער, [לשון הפייט]. פי' בית המקדש שנקרא בית יער הלבנון [מ"א ב'] ומפור' בזולת אל חי ארנן. חיל סורג היה גובה עשרת במשער, כדתנן במס' מידות [פ"ב מ"א] הר הבית היה ת"ק אמה על ת"ק אמה וכו', [מ"ג] ולפנים הימנו סורג עשרה טפחים וי"ג פרצות היו ביה שפרצום מלכי יוונים וחזרו (וגזרום) [וגדרום] וגזרו כנגדו י"ג השתחוואות לפנים הימנו חיל י' אמות ושתים עשרה מעלות היו שם וכו', א"כ מה עשה הפייט חיל סורג הלא לפנים מן הסורג, ויש לומר מה שעשה הפייט חיל סורג פי' כמו חיל וחומה [איכה ב'], שהוא לשון כפל, דאמ' בסוף כיצד צולין [פסחים פ"ו ע"א] שורה ובר שורה ופי' חיל סורג שבפיוט כלומר כותל ששמו סורג ולא חיל שהיה לפנים מסורג, כי חיל לפנים מסורג הוא מקו' מוקף בין הר הבית ובין עזרת נשים, דהכי אית' בפ"א דכלים [מ"ח] הר הבית מקודש הימנו שאין זבין וזבות ונדות ויולדות נכנסין לשם, החיל מקודש הימנו שאין גוים וטמאי מתים נכנסין שם, עזרת נשים מקודש הימנו וכו'. וכן כת' בערך סרג סורג כותל בין חומת הר הבית ובין החיל והחיל כותל יותר גבוה מן הסורג. מה שכת' בערוך והחיל כותל וכו' לא שהחיל כותל כי הוכחתי שהחיל מקום מוקף וכן בערך חיל, אלא פירושו של ערוך כותל של חיל. ומההיא דמדות שהבאתי ומפי' ערוך שכתבתי י"ל כי כותל סורג לא היה מקיף לשום דבר אלא כך היה עומד בלא צורך. כתבתי בשם ערוך כי כותל סורג וכותל חיל שני כתלים היו וקצת מוכיח כדבריו ממה שכתבתי ממידות, לפנים הימנו חיל עשר אמות, משמע שכותל חיל היה גבוה י' אמות, אך הר' שמחה ז"ל הוכיח דכותל סורג הוא הוא כותל חיל והא דקאמ' לפנים הימנו חיל עשר אמות היינו רוחב חלל החיל, וזאת היא הוכחתו דקתני בפ"ק דכלים הר הבית מקודש הימנו וכו' כאשר כתבתי כבר ואם חלל סורג וחלל חיל שתי מחיצות הוו היאך דולג חלל סורג, אי נמי הוה ליה לפרושי אם חלל סורג כלול בקדושת הר הבית או בקדושת החיל, ותו אם הי' לחיל כותל היה צריך להיות נמוך שלא יעכב מלראות לכהן השורף את הפרה פתחו של היכל שהרי לא היה שם מעלה מכותל מזרחי כותל החיצון עד החיל ואם היה לחיל כותל גבוה היה מעכבו לראות כמ' כותל החיצון. חיל סורג, כך נקוד במשניות דווקניות. סורג, לשון סריגי מטות, בלש' כנען מרישא. ויש משניות שנקודי' לפנים הימנו חיל. היה גובהו עשרה במשער, פי' י' טפחים פרצו ויעבורו שער, בתרי עשר [מיכה ב'] בנחמה כת' עלה הפורץ לפניהם פרצו ויעבורו שער, אך הפייט מהפך אותו. ולא ידעתי למה לא ננקד ויעברו אחרי שהוא בלא אתנחתא ובלא זקף, ונר' לפי שהמקרא מסורס נקוד כן, כי עיקר פרצו שער ויעבורו.
ידידים כחזקו שלש עשרה בדקיו, [לשון הפייט]. (בגדש) [ב' בדגש] כמו יחזקו את בדק הבית [מ"ב י"ב] כאשר כתבתי למעלה, שפרצו בו י"ג פרצות. י"ג השתחוואות מפור' בשקלים [פ"ו מ"א, ג'] והכי אית' ושלש עשרה השתחוואות היו שם וכו', עד היכן היו השתחוואות הללו, ארבע בצפון וארבע בדרום ושלוש במזרח ושתים במערב כנגד שערים. גמר' [ירושלמי שם ה"ב] מתני' כאבא יוסי בן יוחנן דאבא יוסי אומ' כנגד י"ג שערים רבנן אמרי' שבעה שערים היו במקד', [על] דעתיהון דרבנ' היכן היו השתחוואות הללו כי ההיא דתנינ' תמן [מדות פ"ב מ"ג] י"ג פרצות היו בו שפרצו מלכי יון וחזרו וגדרום וגזרו כנגדם י"ג השתחוואות, פי' על כל פרצה ופרצה השתחואה והודאה למקום שזכו לגודרם, הר' שמחה ז"ל. והפייט עשה כרבנ' ולא כאבא יוסי בן יוחנן, וזה פי' הר' משה בר חסדאי, י"ג השתחוואו' וגדרום מלכי בית חשמונאי אחר שנקמו מיונים כנגד י"ג שערים של עזרה ושל הר הבית דאית לי' לאבא יוסי (שכך) [שה'] שערים להר הבית וח' דעזר' כדאית' ברי' תמיד [כ"ז ע"א] ופליג את"ק דאמ' שלא היו כל כך, והשתחואות היה זמנן בין עבודות כדתנן בתמיד [פ"ז מ"א] כשהיו יוצאים מן ההיכל היו משתחוים וכן בין הפרקים של שיר כדתנ' בסוף תמיד [שם מ"ג], פי' כל אדם היה משתחוה ומקו' השתחוואה ד' בצפון, פי' בצפון העזרה היו ד' שערים וב' במערב העומדים בשני שערים מבחוץ סמוכים למערב עזרה היו. כתב ה"ר אלעז' זצ"ל שכנגד י"ג השתחוואות שהיו במקדש אומ' בתעניות י"ג פסוקי השתחוואות ואנו אין אומ' אלא י' [ישעיה ס"ו] יבא כל בשר א', [תהלים פ"ו] יבאו וישתחוו ב', [שם צ"ה] באו ונשתחווה ג', [שם קל"ב] נבואה למשכנותיו ונשתחווה ד', [שם צ"ט] והשתחוו להדם רגליו ה', [שם] והשתחוו להר קדשו ו', [שם צ"ו] השתחוו לה' בהדרת קודש ז', [שם ס"ו] כל הארץ ישתחוו ח', [שם קל"ח] נשתחוה אל היכל קדשך ט', [שם ה'] ואנחנו ברוב חסדך י'. וכן ו' של ואשתחוה קטנה כאדם המשתחוה.
